חמו ואח' נ' ארמונות המלך דוד בע"מ

פסק דין

ההליכים וטענות הצדדים:

לפני תביעה לתשלום סך של 60,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה ממזון באיכות לקויה שהוגש באירוע שערכו באולם הנתבעת.

ביום 20.1.2011 ערכו התובעים אירוע חתונה באולם "קינג-דיויד" שמנהלת הנתבעת בבני ברק.

התובעים 1 ו-2 הם הורי הכלה והתובעת 3 היא אם החתן.

התובעים הזמינו מנות ל-400 אורחים במחיר של 120 ₪ למנה, על פי תפריט שסוכם מראש.

ההיקף הכולל של ההזמנה (בצירוף עלות בר לקבלת פנים) הסתכם ב-56,000 ₪. התובעים שילמו על חשבון ההזמנה סך של 30,000 ₪ ומסרו המחאה עתידית על היתרה בסך של 26,000 ₪.

התובעים ביטלו את ההמחאה העתידית וזאת נוכח טענות בגין איכות המזון שהוגש באירוע.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעת להשיב להם את הסך של 30,000 ₪ ששולמו מראש ולפצותם בסך נוסף של 30,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

התובעים טענו בכתב התביעה ובתצהיריהם כי הזמינו מנות משובחות (בהתחשב בעלות המקובלת בבני ברק) ובדיעבד התברר להם כי הוגש באירוע מזון מקולקל.

הנתבעת הכחישה כי המזון אשר הוגש באירוע היה מקולקל וכי טענות התובעים עלו לראשונה רק לאחר שדרשה מהם לשלם את התשלום הנוסף.

דיון והכרעה:

ניתוח הראיות

התובעים תמכו ראיותיהם בתצהיר מטעם כל אחד מהתובעים ואף בתצהירי אורחים שנכחו באירוע. לא כל המצהירים התייצבו לדיון ועל כן מטעם התובעים עומדים לפני תצהירי התובעים 1, 2 ותצהירי העדים גב' אזראד יהודית; מר כהן אלי ומר אלבו רפאל.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של הנתבעת ולאחר שבדיון מיום 21.2.2012 הערתי על חסר במצהירים נוספים רלבנטיים מטעם הנתבעת, התרתי השלמת תצהירים מטעם העדים אבישי אהרון וציון כהן. הנתבעת הגישה תצהיר מטעם מר אבישי אהרון ותצהיר משלים של הגב' שרה טלר.

כאמור, התובעים תמכו טענותיהם בעדויות מפיהם ומפי אורחים שנכחו באירוע. יוער כי הקושי להציג תצהירים מפי אורחים מובן וחרף הקושי גייסו התובעים אורחים על מנת לתמוך את הטענות. הנתבעת לא מצאה לנכון להעיד את כל העדים שנזכרו בתצהירי התובעים. פרט לתצהיר גב' טלר שאינה מנהלת הנתבעת ואינה מעורה בכל הליכי ההזמנה של האירוע ואף בעובדות הרלבנטיות לאירוע, הוגש תצהירו של מר אבישי אהרון ששימש כמנהל האירוע ורב מלצרים. מחקירתו עלה כי לא זכר כלל את האירוע ועל כן לא יכול היה לזכור את טענת התובעת 2 שפנתה אליו במהלך האירוע על מנת שיבדוק את טענות האורחים שהובאו לידיעתה בדבר ליקויים במזון.

בנוסף, התובעים טענו בתצהיריהם שלאחר האירוע ובמהלך שבע הברכות התחוור להם כי היו תלונות רבות על המזון המקולקל שהוגש באירוע. ודוק' אין מדובר באיכות לקויה אלא בטענות אודות מזון מקולקל שאינו ראוי למאכל. בעקבות זאת, נערכה פגישה כשבוע לאחר האירוע בה נכחו כל התובעים ומנהל האירועים של הנתבעת (ככל הנראה מר ציון כהן). הנתבעת לא העידה את מר ציון כהן בהתייחס לאירוע שבו העלו התובעים טענות קשות בגין המזון שהוגש באירוע ושבעקבותיו נטען שהוצע להם פיצוי כספי. לא הובא כל הסבר בדבר הימנעות זאת מהבאת מר כהן לעדות.

הימנעות זאת מהבאת ראיה רלוונטית נזקפת לחובת הנתבעת, וקמה החזקה שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת כנגד הנתבעת ומחזקת את גרסת הצד שכנגד (ראה: קדמי, על הראיות, חלק רביעי 1889 (תש"ע-2009); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).

על כן, לא מצאתי שטענות התובעים בנוגע לאיכות המזון, עלו לראשונה רק כשנדרשו לפרוע את יתרת התשלום.

אף בקביעת מהימנות העדים, מצאתי את עדות התובעת 2 מהימנה עלי. דבריה המרגשים כפי שהועלו על הכתב בפרוטוקול הדיון מיום 21.2.2012 היו עקביים ולא הותירו כל צד של ספק כי אכן קיבלה תלונות מאורחים וניסתה להסב את תשומת לב מנהל האירוע לנושא. התרשמתי כי נגרמה לה בושה גדולה וכי אין מדובר במי שהזמין אירוע ומנסה להתחמק מתשלום בגינו. עדות התובעת 2 היתה רציפה ונתמכה בעדות בעלה התובע 1 ובעדות האורחים.